להיות יבואן בישראל

יבוא מסחרי לישראל - הקדמה

תהליך יבוא (מסחרי) מתחיל כיוזמה של פרט, חברה או גוף אחר, השואפים להגדיל את שוק הלקוחות שלהם, ע"י הגדלת היקף המוצרים אותם הם משווקים, אל מעבר לגבולותיה הטריטוריאליים של המדינה. היבואן מחפש מוצר אותו יוכל לשווק, ושבו יהיה לו יתרון על פני מתחריו בשוק המקומי.

מפעל יצרני יחפש בוודאי מקור אמין וזמין לחומרי גלם, חלקים, חלקי חילוף וכו' לצורך השלמת ייצור מקומי, ואף יצוא לאחר מכן.

בתהליך היבוא מעורבים גורמים רבים, מלבד היבואן והיצואן:

• בנקים

• רשות המיסים בישראל

• רשויות מימשל,משרדי ממשלה, מכון נתקנים

• משלחיםבינלאומיים

• סוכני מכס

• מובילים ימיים, אוויריים ויבשתיים

בואו נבחן יחד את השאלות הבאות, ונבדוק מי הגורם שצריך לתת לנו תשובות לשאלות הקשורות ליבוא פריט מסוים.

לצורך הדוגמא, אנחנו רוצים לייבא פריט מסוים מהרשימה הזו:

• תרופה נגד סרטן

• כיסאות בטיחות לרכב

• מכשירי קשר (ארה"ב)

• כלי-נשק (צרפת)

• אוכל לתינוקות (מהודו)

• רעל עכברים (ממצרים)

• גזים לתעשייה

• קוניאק משובח (הודו)

 האם יש פריט ברשימה שהוא אסור ליבוא מסחרי? האם צריך רישיון מיוחד ליבוא פריטים כדוגמת אלה ברשימה למעלה?  

מי קובע מה מותר ומה אסור לייבא? ומי איש המקצוע שיכול לתת לנו תשובה חד משמעית – מותר/אסור לייבוא? עם מי מתייעצים? מי הגורם שצריך לתת רישיון יבוא? ולמה בכלל צריך רישיון ליבוא מסחרי?

 יבוא מסחרי– למד את המוצר

סיווג הטובין

על מנת ללמוד האם נדרש רישיון יבוא / אישור בעבור הטובין שהינך רוצה לייבא ומה גובה המכס ומס הקנייה המוטלים עליו, עליך תחילה לדעת כיצד הטובין מסווגים בתעריף המכס ומס קנייה. סיווגם הנכון של הטובין הוא המפתח לקביעת שיעורי המסים, קביעת הצורך באישורים שונים, רישיונות, תקנים וכן כל יתר תנאי הייבוא בהתאם לחוקים השונים, התקנות וההוראות.

סיווג מוכר גם כ"פרט מכס", בן 8 ספרות, בסיווג גלום גם מידע לגבי מסים ולגבי הצורך באישורי רשויות מוסמכות ועוד

הגורם המקצועי המופקד על סיווג הטובין הינו סוכן המכס בתפקידו כמסווג. על סוכן המכס נדבר בהרחבה בהמשך השיעור.

לסיווג עד 3 פריטים, ניתן לפנות לאגף המכס (ללא תשלום) בצירוף:

דוגמא של החומר/ המוצר.
בדיקות מעבדה.
אישורים של מכונים/משרדי ממשלה מוסמכים.
רישיונות יבוא.
מסמכים אחרים לפי דרישת בית המכס

מידע זה קיים ב"צו תעריף המכס ומס קניה".

 יבוא מסחרי - למד את השוק

מי הם הכוחות הפועלים בשוק? מי היצרנים המובילים בעולם? מה מעמדי כלקוח? כיצד אוכל לאתר מידע על מפעלים המייצרים את המוצר אותו אני רוצה לייבא ?מי הסוכנים המייצגים את אותם מפעלים?

האם כדאי לבחור ביצרן סיני, אולי אירופאי או אמריקאי ? היכן יהיה לי קל וזול יותר לייבא את המוצר?

 איתור ספק בחו"ל

קיימות דרכים רבות לאיתור ספק. החל מקשרים אישיים, דרך שיטוט באתרי אינטרנט, קטלוגים, מגזינים, מפגשים בתערוכות בינלאומיות ועוד.

(אתר תערוכות בינלאומיות www.expodatabase.com/ ).

מאגרי מידע על יצרנים בעולם:  ://www.globalsources.com  או: www.alibaba.com

נספחים כלכליים הפועלים בשגרירויות.

פורומים וקבוצות דיון : לשכת המסחר, מכון היצוא, התאחדות התעשיינים

שימוש בסוכן (איתור יצרן, ניהול מו"מ, בקרת איכות, רכישת המוצר.

ביקור היכרות במפעל היא דרך לגיטימית ורצויה במידת הצורך, להיכרות ראשונית בין הצדדים והגברת הביטחון והאמון של הצדדים זה בזה.

 ייעוץ עסקי (ראה רשימת יועצים באתר מכון היצוא, או אתר לשכת המסחר).

שיקולים בחירת ספק

האם ישנה כמות מינימאלית להזמנה?

האם הספק יכול ליצר כמויות קטנות?

האם ישנה אפשרות לקבל דוגמאות מוצר?

האם ניתן לקבל קטלוגים ומחירונים?

מהם תנאי התשלום והובלה?
מהו זמן אספקה וזמן משלוח?

בהחלטה על בחירה ביצרן מסוים יש לקחת בחשבון בין היתר גם שיקולים לוגיסטיים כמו קירבה לנמל ימי/אווירי, תדירות הפלגות/טיסות לישראל, עלויות הובלה יבשתית וימית וכו'.

היבואן המסחרי וחוקיות היבוא

למה אנו זקוקים לסוכן מכס?

בואו נבחן יחד את השאלות הבאות, ונבדוק מי הגורם המקצועי שצריך לתת לנו תשובות מוסמכות לשאלות עקרוניות הקשורות ליבוא פריט מסוים.

1. האם נדרש רישיון ליבוא הפריט ? אם כן, ממי צריך לבקש? משרד התקשורת? ממשרד התחבורה? משרד המסחר והתעשייה? משרד הבריאות? משרד הביטחון? איזה טופס בקשה צריך להגיש? מתי מקבלים תשובה?

2. האם הפריט אותו אני רוצה לייבא נדרש לעמוד בתקן כלשהו? האם המוצר שלי עומד בתקן? מי קובע את התקן?

3. האם יבוא המוצר חייב במכס? מה שיעור המס? האם אפשר לקבל פטור ממכס? באילו תנאים? האם צריך לשלם מס קניה? האם יש עוד מיסים או אגרות שאני צריך לשלם?

4. מה העלויות הנוספות הכרוכות ביבוא הפריט לארץ?

5. האם מותר לייבא פיצוחים מסוריה דרך טורקיה?

6. כיצד אוכל לקבל פטור ממכס?

7. האם מותר לי לייבא את הפריט למרות שהוא מיובא על ידי יבואן אחר?

על שאלות אלה ואחרות כדאי וחובה להתייעץ עם סוכן המכס שלך. הוא הגורם הבקי בחוקי המכס, חוקיות היבוא ותעריפי המכס וסיווג.

ככל שמדובר ביבוא פריט סטנדרטי (לדוגמא נעליים), וככל שצוברים ניסיון וידע, ולומדים את הכללים והחוקים הרלוונטיים ליבוא הפריט (למשל: סיווג הפריט, סימונים נדרשים בעברית, שיעור המכס החל על הפריט), כך תלך ותפחת מעורבותו המוקדמת של סוכן המכס בתהליך היבוא, ותתבטא בסופו של דבר בשחרור הסחורה ובייצוג מול המכס בעת הגעת הטובין לארץ.

תפקידו של סוכן המכס הוא שחרור הטובין המיובאים מן המכס בהתאם לנהלים ובהתאם לשטרי המטען, לאחר תשלום המסים, ההיטלים ואגרות הנמל .

דוגמא למוצרים האסורים ביבוא

זיופים וחיקויים של מטבעות וטפסים
מכונות ומשחקי מזל
סמים
פרסומים הכוללים חומר פורנוגראפי
טלפונים אלחוטיים בתחום 900 מגה הרץ ו - 2.4 ג'יגה הרץ
דוגמא פריטים המותנים באישור מוקדם של הרשויות השונות כגון:
בעלי חיים (משרד החקלאות)
בשר טרי (משרד החקלאות(
נשק (משרד הפנים(
צמחים ומוצרי צמחים (משרד החקלאות)
תרופות (משרד הבריאות)
ציוד לשידור (משרד התקשורת)
ציוד המתחבר לרשת בזק : טלפונים; מזכירות אלקטרוניות; פקסימיליות; מודמים למחשב 
טלפונים סלולריים (משרד התקשורת)

יבוא טקסטיל

המונח "טקסטיל" כולל בתוכו  מוצרי הלבשה לגברים, נשים או ילדים, המורכבים מסיבי טקסטיל או מעור, סיבים מלאכותיים או סיבים סינטטיים. חומרי גלם כמו חוטים, בדים, צבעים, חומרי עזר כמו כפתורים, אביזרים ומוצרי אופנה וכו'. שאף הם מיובאים לישראל.

במאמר זה נסקור את ענף יבוא טקסטיל לישראל בתחום מוצרי הלבשה היבט של מיסוי ודרישות חוקיות היבוא.

עד סוף שנות ה-70 היו בארץ מפעלי טקסטיל גדולים כמו למשל תשלובת פולגת, אתא, כיתן, דלתא ועוד ועוד. לצידם פעלו מפעלים קטנים ובתי מלאכה שסיפקו חומרי גלם וחומרי עזר.

בסוף שנות ה-70 ביטלה ממשלתו של מנחם בגין את מכסי המגן שהגנו על תעשיית הטקסטיל, והביאו לחשיפתה לתחרות של מוצרי יבוא זולים. מפעלים ישראלים העבירו פסי ייצור למזרח הרחוק, לירדן ולמצרים, שם נהנו מעבודה זולה, ומהסכמי ה-QIZ ופיטרו אלפי עובדים בישראל.

כיום תעשיית הטקסטיל בארץ מתמקדת בתכנון, עיצוב, פיתוח ושיווק. כל מערכי הייצור עברו למזרח, בעיקר לסין, אך גם הודו, בנגלדש ומדינות נוספות.

צו יבוא חופשי (1978) התיר את היבוא וביטל את הצורך ברשיונות יבוא (בכל נוגע למוצרי טקסטיל) , וכך נפתחה הדרך ליבוא טקסטיל ממדינות בהן עלות כח העבודה היתה זולה לעומת זו הקיימת בישראל.

שיעור המכס על יבוא טקסטיל עומד על 12% (ביבוא ממדינות שאין להם הסכם מדינה מועדפת עם ישראל) ודרישות חוקיות היבוא מסתכמות, בכל הנוגע למוצרי הלבשה בסימון המוצר בלבד, בהתאם לפירוט בצו הגנת הצרכן סימון טובין (1983).

תשלום המכס על יבוא מוצרי הלבשה שעומד על 12% אינו חורג מהמס המוטל על מוצרים אחרים, מאפשר ליבואנים יבוא חופשי של מוצרי הלבשה (במקום ליצרם בישראל) לפי צו יבוא חופשי (1978) המתיר את היבוא, ללא חסמים וללא עיכובים. נושא סימון תוויות בעברית על גבי מוצרי ההלבשה נותר אם כן הפרמטר היחיד והרלוונטי בכל הנוגע ליבוא טקסטיל.

אי הקפדה על סימון הטובין כמפורט בצו הגנת הצרכן סימון טובין, יגרור אחריו תשלומי קנס בצורת כופר ואף החרמת הטובין.

בשנת 1981 חוקק חוק הגנת הצרכן, במטרה לאזן את יחסי הכוחות בין הצרכן ליצרן. החוק דן באופן כללי בחובת הסימון, שפה וצורת הסימון. בשנת 1983 הותקן צו הגנת הצרכן סימון טובין. שהסדיר את נושא הספציפי של הסימון. לדוגמא, הצו קובע שאין לסמן את האריזה אלא את המוצר עצמו, עוד קובע הצו שיש לסמן בדפוס קבוע שלא נמחק במהלך כביסה, ולא בכתב יד, בצורה הצמודה לבגד (בין אם על ידי תפירה ובין אם ע"י הדבקה) כך שתימנע הסתרה או הסרה של הסימון.

סעיף 10 בצו הגנת הצרכן סימון טובין - עוסק בסימון מוצרי הלבשה:

• שם המוצר וכינויו המסחרי
• הסימן המסחרי הרשום
• שם הדגם ומספר סידורי .
• ציון "סוג ב'", "פגום", "מוחדש" (כולל תאריך החדשתו)
• שם היצרן ומענו/שם היבואן ומענו
• ארץ הייצור
• שם הסיב או הרכב הבד ממנו עשוי מוצר ההלבשה : כותנה, פוליאסטר, משי, צמר
• סימון לגבי גודל: קטן" "בינוני", "גדול" או באותיות כמו S,M,L, XXL,XXXL.
• הוראות כביסה וגיהוץ
• סוג הגופן וצורת תפירת התווית(תפורה מבד ומחוברת דרך קבע למוצר ההלבשה),

יבוא מסחרי

מאות יבואנים ישראלים מייבאים טקסטיל מהמזרח (בעיקר מסין) באופן שוטף. יבואנים אלה דאגו לספק ליצרנים הסיניים תוויות בעברית עם כל הסימונים הנדרשים, והמשלוחים מגיעים לנמל, כאשר הם עומדים בכללי הסימון ומשתחררים ללא שהיות.

יבואנים חדשים או קטנים יותר, נדרשים לעיתים לסמן את מוצרי ההלבשה אותם הם מייבאים בנמל בישראל. אם מדובר ביבוא ימי, ניתן לתפור תוויות במתפרה הממוקמת בסמוך לנמל ועובדת בחסות ובפיקוח המכס. מתפרה דומה קיימת במחסני ממ"ן ומיועדת ליבוא אווירי לנתב"ג.

עלויות התפירה במחסני ממ"ן או במתפרה באזור נמל אשדוד הינה כ- 2 ₪ עבור כל תווית (את התוויות עליך להכין בעצמך) איכות התפירה טובה ומשלוח גדול יכול להשתחרר תוך יומיים.

חברות אופנה ישראליות רבות שבעבר עסקו בייצור אופנה ומוצרי הלבשה, העבירו את מערך הייצור שלהם לסין ועוסקים בתכנון ועיצוב הבגדים לפי הקונצפט שלהם.

ראוי להוסיף, לכל מי שמתעתד לייבא מוצרי הלבשה , כי אף שניתן לסמן את הבגדים בתוויות גם במתפרות בנמלים, יש להודיע לרשויות המכס מראש ולקבל אישור על כך, כדי לבצע את תפירת התוויות בישראל.

ייבוא בעלי חיים

העברת בעלי חיים

יבוא חיות מחמד לישראל

יבוא חיות מחמד לישראל, ובכלל זה ארנבות, שרקנים, כלבים וחתולים נמצא תחת פיקוח משרד החקלאות שהוציא הנחיות ונוהלים בנוגע ליבוא בעלי חיים לישראל.

לדוגמא ביבוא גורי כלבים יש להקפיד על גיל מינימלי של 4 חודשים לפחות (או במקרים מסוימים 3 חודשים, אם היבוא נעשה ממדינות מסוימות, באישור משרד החקלאות).

יש להצטייד באישור רופא וטרינרי המעיד כי הכלב חוסן נגד כלבת ואישורו תקף בנוסף לתעודת בריאות מרופא ממשלתי במדינת המוצא המבטיח כי הכלב בריא ומחוסן.

משרד החקלאות הוציא הנחיה בדבר איסור יבוא כלבים מגזע מסוכן, כמו למשל אמסטף, בול טרייר, פיט בול וכו'. (רשימה מפורטת באתר משרד החקלאות).

על פי ההנחיות חובה לסמן כל כלב בשבב אלקטרוני לצורך זיהוי במקרה של אובדן או גניבה.

יבוא סוסים לישראל

בקשה לייבוא סוסים תוגש לפחות 60 ימים לפני מועד היציאה המתוכנן כדי לאפשר ביצוע בדיקות ודרישות אחרות בארץ המוצא. יש להגיש למשרד החקלאות אישורי בריאות ואישורים וטרינרים זמן מספיק, כדי למנוע עוכובים ביבוא.

הובלת חיות מחמד בליווי נוסע

ניתן להוביל בעלי חיים בטיסות נוסעים באמצעות חברות התעופה השונות, למשל אל-על וחברות נוספות, במחירים שנקבעו לפי משקל בעל החיים והיעד המבוקש.

נוהל מכס בקניין רוחני

מבוא

המונח קניין רוחני כולל בתוכו שורה של זכויות המוגנות משפטית של אדם לגבי רעיון חדש, המצאה וביטוי יצירתי המוגן באמצעות פטנט מדינתי, זכויות יוצרים, סימן מסחרי ודיני הסודיות המסחריים.

קניין רוחני הוא סוג של רכוש ערטילאי אשר יכל להיות בעל ערך מסחרי גבוה לבעליו:

-          זכויות יוצרים

-          זכויות מסחריות, לרבות סימני מסחר, סודות מסחריים, עיצובים תעשייתיים, עיצוב מעגלים מודפסים ומאפיינים גיאוגרפיים.

-         תחום זה מוסדר ברמה הבינלאומית באמצעות הארגון הבינלאומי לקניין רוחני WIPO וכן באמצעות שורה של אמנות רב לאומיות, ולכן תחולת ההסדר במסגרת הסכם TRIPs, של ארגון הסחר העולמי מוכפפת לאמנות אחרות כגון אמנת פריס (1967) ואמנת ברן (1971) וזאת במטרה להוסיף עליהם ולא לגרוע מהן.

-          בהסכם הושגה לראשונה התייחסות כוללת לנושא: ההסכם מתייחס לשבעה סוגים של זכויות קניין רוחני: זכויות יוצרים וזכויות הקשורות אליהן: פטנטים; סימני מסחר וסימני שירות, מאפיינים גיאוגרפיים; מידע וסודות מסחריים חסויים, עיצובים תעשייתיים; עיצובים של מעגלים מודפסים.

-          ההסכם קובע אמות מידה מינימאליות להתנהגות

-          ההסכם קובע הנחיות להחמרת אכיפה בנושא זכויות יוצרים במדינות החברות.

-          ההסכם מכפיף טיפול ביישוב סכסוכים באמצעות ארגון הסחר העולמי

-          ההסכם מחייב את המדינות לספק אכיפה יעילה של זכויות היוצרים בתוך המדינה ובגבולותיה, לרבות תרופה יעילה של חסימת מוצרים מזויפים בנמליה על ידי רשויות המכס וכן תרופות כמו צווי מניעה, פיצוי נזיקין וכדומה.

-          ביום 1.1.2000 נכנס לתוקף החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני - בהתאמה להוראות הסכם הטריפס (1999), אשר הביא לתיקון נרחב של דיני הקניין הרוחני בארץ, וכן לתיקון פקודת המכס בנושאים הקשורים לאכיפת זכויות הקניין הרוחני בגבול.

-          תיקון זה הביא לשיפור משמעותי ברמת האכיפה של זכויות קניין רוחני בארץ והל מאוד על בעלי הזכויות לעצור מטענים הכוללים מוצרים מפרים בנמל, בטרם שווקו ברחבי הארץ.

(מקור: דר' נלי מונין, סחר בינלאומי לאן?)

תקציר  נוהל מספר 15 נוהל קניין רוחני

אכיפת דיני קניין רוחני לפני שחרור מפיקוח מכס ביבוא או ביצוא

אסמכתאות חוקיות:

 פקודת המכס סעיפים 200 א עד 200 ה – עדכון הסעיפים בשנת 2000 עם חתימה על הסכם טריפס (מתייחס לזכות יוצרים או זכות בסימן מחסר, ולא להגנות אחרות על קניין רוחני, כמו פטנטים, זכות מטפחים או מדגם)

חוק הגנת הצרכן

פקודת זכות יוצרים

חוק זכות יוצרים

פקודת סימני מסחר

הגדרות

הגשת בקשה של בעל זכות קניין רוחני

1.  יש להציג ראייה כי המתלונן הוא בעל זכות קניין רוחני הרשום בארץ לגבי אותו סימן מסחר, שבגין הפרתו 
    הוגשה בקשה.
2.  דוגמא של הטובין שלגביהם יש להמתלונן זכות קניין רוחני ושבגינם הוא מוידע על טובין מפרים, או קטלוג או מסמך אחר.
3.  כתב התחייבות לשיפוי, לצורך כיסוי נזקים אפשריים ובלתי מוצדקים שייגרמו ליבואן או למכס כתוצאה מעיקוב  הטובין.
4.  הבקשה תכלול פרטים כמו תאור מפורט של הטובין, תאור הסימן המסחרי אם ישנו, זהות היבואן, תאריך משוער שלהיבוא, כלי ההובלה שבאמצעותו יובאו הטובין, נמל הכניסה, כמות הטובין וכוק.

 עיכוב יבוא מפר

נקיטת אמצעים על ידי הממונה על תחום קניין רוחני בהנהלת המכס, באמצעיים מיחשוביים, יידוע כל תחכונת המכס, גובי המכס בנמלים, מחלקת המודיעין של בתי המכס.

אותרו הטובין נשוא הבקשה בנמל היבוא, וראה גובה המכס כי יש יסוד לכאורה לטענת המתלונן בדבר הפרת זכויות הקניין הרוחני שלו יפעל כדלקמן:

 עיכוב הטובין לשלושה ימי עבודה (ניתן להאריך תקופה זו בשלושה ימי עבודה נוספים לפי החלטת מנהל תחום בכיר) , מעבר לכך, הארכה נוספת רק לפי בקשת בעל הזכות שתופנה למרכז יחידות התפיסות בבית המכס בו עוכבו הטובין החשודים כמפרים.

עם אישור הבקשה לעיכוב, יודיע מרכז יחידת התפיסות ליבואן על עיכוב הטובין ועל הארכת העיכוב במקרה הצורךך ועל הסיבות לכך.

 יודיע מיד למתלונן על עיכוב הטובין ועל חובתו להפקיד ערבות בנקאית תוך 3 ימיעבודה מיום העיכוב, כתנאי להמשך הטיפול, בנוסף לכתב התחייבות לשיפור, לכיסוי כל הוצאה הקשורה לעיכוב במקרה שיתברר כי הוא לא היה מוצדק, או כדי לפצות על כל נזק בלתי מוצדק שנגרם ליבואן או למכס.

 על בעל זכות הקניין להוכיח כי תוך 10 ימים מיום מסירת ההודעה בדבר העיכוב , תוגש תובענה לבית המשפט נגד היבואן המפר, אם לא ייעשה כן יבוטל העיכוב.

ניתן לקבל ערבות בנקאית גלובלית לתקופה של שנה, במקרה והמתלונן נדרש מספר פעמים בשנה להתלונן על הפרת זכויות קניין רוחני.

טיפול בהפרת זכויות קניין רוחני בהעדר מתלונן

כאשר לא הוגשה בקשה, אך בבדיקה אקראית התגלה ע"י עובדי המכס כי לכאורה הטובין הנבדקים מפרים זכויות קניין רוחני יפעל גובה המכס כלהלן:

 יורה לעכב את הטובן לשלושה ימי עבודה.

 ישלח מיד ליבואן הודעה בכתב על העיכוב והסיבה לכך.

 יפנה לבעל זכות הקניין הרוחני לגבי טובן אלה ויבקש ממנ ולהודיע תוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב האם ברוונתו להגיש תובענה נגד היבואן בגין הפרת זכויותיו בקניין רוחני.

בשלב זה אין צורך בערבויות, אך יש לציין את סכום הערבות הבנקאית הנדרשית, אם בעל הזכות יחליט להגיש תוענה נגד היבואן.

 הודיע בעל הזכות לגובה המכס לאחר הבדיקה כי הטובין אכן מפרים, עליו להפקיד ערבות בנקאית או פקדון במזומן. אם קבלת הערבות ימסר לו פרטי היבואן ודוגמאות נוספות.

 הודיע בעל הזכות כי הטובין אינם מפרים, או סרב בעל הזכות להפקיד ערבות בנקאית או לא הגיש תובענה לבית המשפט כנגד היבואן, יורה גובה המכס לשחרר את המשלוח, בכפוף לעמידתו בדיני היבוא כמקובל.

חילוט הטובין על ידי המכס

1. 1.כאשר הטובין המיובאים חשודים כמפרים, מפרים גם את תנאי חויקות היבוא או נעברה לגביהם עבירה נוספת.
2. 2.המשלוח החשוד כולל מותגים שונים מבעלי זכות שונים ובכמויות קטנות, אך מיובא מספק אחד, וקיים בסיס סביר לחשד בדבר היותם של לפחות 60% מהטובין שבמשלוח מפרים.
3. 3.ערך הטובין כמפורט בחשבון הספק נמוך ביותר, דבר המצביע על חוסר סבירות קיצוני שהטובין מקוריים.
4. 4.הטובין הגיעו בחבילות דואר או כמשלוח בלדרות.
5. 5.במקרים חריגים לפי שיקול גובה המכס יפעל גובה כמכס כלהלן:

ידרוש מבעל הזכות את המסמכים הבאים:

א)      חוות דעת מפורטת ומנומקת בדבר ביות הטובין מפרים, תוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב.

ב)      כתב התחייבות לשיפוי

ג)       מסמך התחייבות להציטרף כצד נתבע לצד המכס, אם תוגשנה תביעה על ידי היבואן להחזרת התפוס.

ד)      הודיע בכל הזכות כי הטובין אינם מפרים, או לא נתקבלו המסמכים האמורים תוך 3 ימי עבודה, ישוחחרו הטובין, ככל שאין עילה אחרת לתפיסה מלבד היותם חשודים כמפרים.

ה)     במקרה של חילוט והחרמה בהתאם לסעיפים 190 א, 192 ו-193 לפקודת המכס לעניןי הטיפול בתפוס.

ו)        הוחרמו הטובין יורה גובה המכס להשמידם. הוצאות האחסנה וההשמדה יחולו על היבואן.

ז)       גובה המכס לא יאשר את החזרת הטובין המפרים לחו"ל, או את שיווקם בישראל או ברושת אלא אם כן הורה בית המשפט כאמור.

ח)     המכס לא יפעל בשום מקרה למכירתם במכרז של הטובין החשודים כמפרים

הסכם פשרה בין היבואן המפר לבין בעל הזכות

א)      מדובר במקרה ראשון של הפרה לאותו יבואן.

ב)      לא קיימת בעיית חוקיות יבוא לגבי המשלוח, אלא רק בעיית קניין רוחני.

ג)       לא הייתה קנוניה עבריינית.

ד)      כל הוצאות האחסנה יחולו על היבואן או על בעל הזכות לפי העניין.

ה)     הסרת המחדל (הסרת התוויות, או השמדת האריזות המפרות) תבוצע בפיקוח המכס. במקום ובתנאים שייקבעו על ידי גובה המכס.

ו)        היבואן המפר יתחייב בכתב, כי לא יבצע יבוא נוסף המפר זכויות קניין רוחני.