ייעוץ ראשוני מיידי

הסכמי סחר

הסכמי סחר והסכמים בינלאומיים

אחד השיקולים החשובים בבחירת ספק, נוגעת לשאלה האם הספק פועל במדינה שהיא צד להסכם סחר בינלאומי עם ישראל. ואם כן, מהם התנאים לקבלת פטור מתשלום מכס.

ישראל חתומה על הסכמי סחר בינלאומיים עם מדינות רבות, החשובים שבהם הסכם הסחר עם ארה"ב האיחוד האירופי. ₍₁₎

לישראל הסכמי סחר גם עם מדינות נוספות כמו קנדה, מקסיקו, מדינות אפת"א (נורווגיה, איסלנד, ליכטנשטיין, שוויץ), תורכיה, רומניה, בולגריה, הסכמי QIZ עם ארה-ב-ירדן ועם מצרים.

מה החשיבות של הסכמי הסחר ואלו יתרונות הוא מעניק ליבואנים וליצואנים?

ישראל, מדינה קטנה עם שוק קטן, ללא מחצבים ואוצרות טבע. יחד עם זאת תמ"ג גבוה לנפש יחסית.

אחת המטרות של הסכמי סחר, היא הגבלת חסמי סחר שהטילו מדינות במרוצת השנים, על מנת להגן על הייצור המקומי, (כמו למשל מכס, הגבלות כמותיות, תקנים, הגבלות, היטלי יבוא או אפליה במיסוי).

המשמעות החשובה ביותר של כל הסכם סחר הינה האפשרות לקבלת פטור מתשלום מכס בלבד (אבל לא מתשלום מס קניה). הדבר מעניק יתרון ליבואן/היצואן הישראלי בתחרות מול יצרנים ממדינות שאינן חתומות על הסכמי סחר.

הסכמי הסחר, נקראים גם הסכמי העדפה, מעניקים פטור ממכס למוצרים שעומדים בכללי מקור בתנאים הבאים:

על המוצר להיות מקורי או לעמוד בתנאי מקור. מוצר מקורי הוא מוצר שעשוי 100% מח.ג מקורי, או עמד בכללי מקור כפי שהוגדרו בהסכם הסחר.

הובלה במישרין - על הסחורה להיות מובלת במישרין, אלא אם כן ההובלה נעשתה דרך מדינה שלישית, החברה אף היא בהסכם הסחר, כפוף לאישור המכס שההובלה דרך מדינה שלישית נעשתה עקב אילוץ גיאוגרפי וכי לא נעשה שימוש בטובין במדינה השלישית. יש לצרף מסמך NON MANIPULATION CERTIFICATE בנוסף לתעודת מקור, המעיד שהמוצר היה בפיקוח מכס.

הצגת תעודת מקור המעידה כי הטובין המיובאים הינם מוצרים שמקורם ההסכם. מסמכים אלו נקראים קרויים תעודות מקור/מסמכי העדפה/ תעודת תנועה. EUR1 (תעודת שוק), C/O (Certificate of Origin) ארה"ב.

כללי מקור:

השאלה מהו" מוצר מקור" מוסדרת בהסכמי הסחר השונים . הסכמי הסחר כוללים כללים המפרטים באילו נסיבות ייחשב המוצר כמוצר שמקורו במדינה חתומה. כללי המקור משתנים מהסכם להסכם וניתן להצביע על שלוש מערכות שונות של כללי מקור: ₍₂₎

• מערכת הכללים בהסכם עם האיחוד האירופי
• מערכת הכללים בהסכם עם ארה"ב,
• ערכת הכללים בהסכם עם קנדה

הכללים שבהסכם עם ארה"ב אחידים וחלים על כל המוצרים, ללא הבדל בין מוצר למוצר. לפי כללים אלו, על מנת שמוצר יוגדר במוצר מקורי ישראלי/אמריקאי לצורך הקבלת מכס יש צורך שהמוצר ייוצר בשלמותו האחת המדינות או יעבור שינוי מהותי באחת המדינות, ושינתן לו ערך מוסף מקומי של 35% לפחות. מעלות FOB-ה של המוצר.

אם חומרי גלם מיובאים מארה"ב ניתן למנות אותם עד 15%-ל 35%-מ העלויות הנדרשות.

ניתן להגיע למצב שבו 20% מהעלויות יהיה ישראלי 15%-ו מהעלויות נעשו בארה"ב.

ההסכם עם האיחוד האירופי כולל מערכת כללים הבנויה לפי פרט המכס של כל מוצר, הווה אומר, על מנת לדעת האם מוצר מסוים ייחשב כישראלי / אירופי או לא יש לדעת קודם כל מהו פרט המכס שלו ברמה של 4 ספרות, ולאחר מכן לאתר את הכלל הרלבנטי. לעיתים מדובר בדרישה של שינוי סיווג, כלומר שהמוצר הסופי יסווג בפרט מכס שונה מזה של חומרי הגלם שלו, ולעיתים מדובר בדרישה של ערך מוסף מקומי בשיעור מסוים. בשיטה זהה בנוי ההסכם עם רומניה, בולגריה ותורכיה.

2.2   מסמכי העדפה

        שוק המשותף:

המסמך: EUR1

חתום ע"י: הספק + רשות המכס במדינת היצוא

הגשה למכס: יש להציג את המסמך לפני תהליך השחרור, על מנת לקבל פטור ממכס !

תאריכים וחותמות:

תאריך חותמת ספק קודמת לתאריך חותמת המכס, תאריך חותמת המכס קודמת לתאריך הנפקת שטר מטען. תאריך הנפקה: לא יוקדם מ- 21 יום לפני תאריך שטר מטען

תוקף: 4 חודשים

ארה"ב - תעודת מקור C/O -  FORM A

• הצהרת הספק וחתימה
• חתימת נוטריון ציבורי
• חותמת לשכת המסחר המקומית
• תוקף: אינו מוגבל בזמן

הצהרת יבואן

ביבוא של טובין שערכו מתחת ל- 6,000 EUR ניתן להוסיף הצהרת יבואן על גבי חשבון הספק, בחתימת הספק + חותמת ותאריך, בנוסח קבוע.

יצואן מאושר EUR1

"יצואן מאושר" הינו יצואן שהוסמך ע"י שלטונות המכס של הארץ המייצאת להנפיק "חשבון הצהרה" בלתי מוגבל על טובין שהוא מייצא, העונים על כללי המקור בכפוף להסכם.  ל"יצואן מאושר" יקבע ע"י שלטונות המכס בארץ היצוא,.מספר אישור מכס מספר זה יופיע על חשבון הצהרה שיונפק ע"י היצואן המאושר. היצואן המאושר מקבל עליו, בפני שלטונות המכס המסמיכים, את כל האחריות למקור הטובין ולזהותם.

מקורות:

גיל נדל, מאמר

סיכום פליינג קרגו

incoterms_tip

לשכת המסחר פרסמה מהדורה חדשה של תנאי המכר שתיכנס לתוקף מה-1 בינואר 2011.

בגירסה החדשה 11 כללים לעומת 13 תנאי מכר במהדורת 2000. ה-ICC החליפה את המונח TERMS (תנאים) למונח מתאים יותר RULES. (כללים).

4 תנאי מכר נמחקו (DAF,DEQ,DES,DDU) ואין להשתמש בהם. שני כללים חדשים ומודרנים התווספו (DAT,DAP) מסירה במקום – במקום תנאי המכר DDU ומסירה במסוף (טרמינל).

אנו שמחים להגיש לך תקציר של השינויים והעדכונים לגבי השימוש בכללים בעסקאות בינלאומיות שנכנסו לתוקף מ-1 בינואר 2011.

עסקאות רכש בתנאי CIF ו- CIP –מדובר בעיסקה בה עלות המטען כוללת בתוכה גם את עלות הובלה הבינלאומית וביטוח מינימלי ברמה C, אשר אינו מכסה את כל הסיכונים העלולים לקרות למטען במהלך ההפלגה.
פוליסת הביטוח בעיסקה זו מכסה את קטע ההובלה הבינלאומי בלבד ואינה מכסה "ממחסן למחסן", אלא כפופה לתנאי המכר . תוכל להקטין חשיפה לסיכונים, ברכישת פוליסת ביטוח מקומית אשר אינה אינה כפופה לתנאי המכר, ותכסה את המטען ממחסן היצואן עד למחסן היבואן. הפוליסה במסגרת הכללים חדשים תכסה לפחות 110% מהיקף העיסקה במטבע העיסקה, וחייבת להעשות עם חברה בעלת מוניטין. דרוש את הפוליסה מהמוכר.

עסקאות FOB - בעסקאות אלה חלה חובה על המוכר למסור את המטען על סיפון האוניה. שלא כבעבר מחוייבותו אינה מסתיימת במסירה בדופן האוניה, אלא במסירה פיזית על סיפון האוניה. עסקאות אלו כוללות הובלה יבשתית עד לנמל ימי וטעינה על גבי כלי השיט

בעסקאות DDP – זכור כי הכללים מחייבים את המוכר לשאת בתשלום מע"מ, בנוסף לתשלומי המכס ומס קניה. אם הינך מבצע עסקת מכירה בתנאי DDP, ציין במפורש שהעיסקה אינה כוללת את תשלום המע"מ. אנא התייעץ עם מחלקת העמילות בנוגע לרשיונות יבוא, סיווג, ועלויות צפויות של מיסים שיחולו עליך באותה מדינה, אם הינך יצואן שנדרש לבצע עסקה בתנאים אלו

זכור כי עיסקה בתנאי DDP מתבצעת ללא פריקה במחסן הקונה, אם תרצה לשנות זאת תוכל לציין את נושא הפריקה בחוזה המכר בינך לבין הלקוח או הספק ולציין כי המסירה תהיה לאחר פריקה.

מסירת מידע וסיוע לצד השני – הכללים החדשים מחייבים את הצדדים לסייע כמיטב יכולתם לצד השני במידע הנדרש לו לצורך ביטוח, בידוק בטחוני, הובלה, השגת רשיונות יבוא וכדומה, וזאת על מנת לא לעכב את המשלוח. אנא סייע כמיטב יכולתך לצד השני, והסתייע בו במידת הצורך. זו זכותך וזו חובתו.

עדכונים הדדיים – אנא עדכן את הלקוח בכל שינוי בקשר למטען שלו, איסוף הסחורה, עיכוב, מסירה למשלח או מוביל, וכו' זכור , אם תעכב מידע חשוב ללקוח שלך, עלול נטל הסיכון לעבור אלייך, והינך חשוף לסיכונים ונזקים, אם ייגרמו לצד השני.

שטר מטען או מסמך הובלה - בעסקאות רכישה בתנאי CIF,CIP,CPT,CFR המוכר חייב לספק לך מסמך הובלה/שטר מטען שיאפשר לך לפדות את המטען מחברת הספנות ולשחרר את הטובין במכס.

חוזה הובלה – בעסקאות בהם תשלום בגין ההובלה הראשית חל על המוכר (כללים מקבוצה C ו-D), חוזה ההובלה מול חברת הספנות ייעשה בתנאים המקובלים, בנתיב הרגיל, ולפי הנוהג המקובל ובמסלול המהיר ביותר האפשרי. ללא שטעון (כאשר יש קו אוניות ישיר בין שני הנמלים), אלא אם כן זה הנוהג המקובל.

בעסקאות יצוא, אנא הקפד על אריזה נאותה כפי שמקובל לגבי אותו מטען, הקפד לסמן את המטען לצורך זיהוי, באריזה המתאימה למטען ולהובלה בינלאומית.   אריזה פגומה עלולה להוביל לדחיית תביעת נזק ביטוחי בטענת Wrong Packaging.

מכירה בתנאי DDU - כלל זה מתבטל ועל כן אין להשתמש בו. השתמש בכלל החדש DAP וציין את מקום המסירה המדויק. זכור כי עסקאות בתנאי זה אינם כוללות תשלום מיסים מצד המוכר, אך המסירה הינה עד למחסן הקונה או מקום אחר שנקבע בין הצדדים.

כללים להובלה ימית וכללים להובלה בכל צורות ההובלה – זכור כי הכללים FOB,CIF,FAS,CFR הינם כללים המיועדים להובלת מטענים ימיים בלבד. שאר הכללים מיועדים לכל צורות ההובלה ומתאימים גם להובלה אווירית.

הקפד בכל הזמנה שהינך מעביר או מקבל לציין את גירסת האינקוטרמס הרלוונטית:
CFR Ashdod Port incoterms 2010, FOB Rotterdam Incoterms 2000.

בידוק בטחוני במדינת הספק – לפי הכללים החדשים, אם ידרשו בדיקות בטחוניות במדינת הספק, יחולו עלויות הבדיקה על המוכר, לפי הכלל שמי שמבצע את הליכי המכס ביצוא (בדר"כ הספק, למעט EXW) הוא זה שישא בנטל הבדיקה, אם תידרש. זכור, כי אם יידרשו בדיקות בטחוניות בארץ, יחולו העלויות בדרך כלל עליך.

אם יש לך שאלות או התלבטויות לגבי תנאי מכר הרצוי לך, אנא התקשר למחלקת השילוח בכסלו ואחד הנציגים ישמח לסייע לך.

LINER TERMS

ה – Liner Terms   ב – Incoterms

CFS – Container Freight Station - מסוף עורפי במשלוחים חלקיים

CFS/CFS – סטטוס המציין שהטובין הומכלו במסוף עורפי ויפורקו במסוף עורפי.

FCL/FCL – Full Container Load – סטטוס המציין שהטובין הומכל (מטען בגודל מכולה שלמה) בבית היצואן ויפורק בבית היבואן.

CY – Container Yard – מסוף עורפי בשלוחים של מכולה מלאה , FCL .

CY/CY – סטטוס המציין שהמכולה התקבלה במסוף עורפי ותפורק במסוף עורפי.

H/H – House To House – סטטוס המציין שהמכולה הומכלה בבית היצואן ותפורק בבית היבואן.

H/P – House To Pier - סטטוס המציין שהמכולה הומכלה בבית היצואן ותפורק ברציף בנמל היבוא, סעיף זה יופיע ע"ג שטרי המטען כאשר היצואן שולח מטען למספר יבואנים.

UST/UST – Under Ship Tackle - סטטוס המציין שהמטען מוגש לאניה בנמל המוצא מתחת למנוף ויימסר לקונה בנמל היעד מתחת למנוף. סטטוס זה נפוץ בעיקר במטענים שהם נפיצים (חומר נפץ)

Ship Tackle = מנוף

תנאי מכר - מאמר סקירה

הקדמה

לשכת המסחר העולמית ה-ICC שחררה את הגרסה האחרונה של ה-incoterm ® 2010. הגרסה החדשה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2011, והיא מכילה 11 כללים (rules) חדשים, במקום 13 מונחים בגרסת 2000.

4 מונחי מכר ישנים נמחקו: DAF,DEQ,DES,DDU, במקומם הוספו שני כללים: DAP,DAT. הכללים נוסחו מחדש ועודכנו על מנת לשקף את ההתפתחויות בעולם בתחום הסחר העולמי.

הכללים נוסחו בבהירות ובפירוט רב, תוך מתן עצות והמלצות לקונה ולמוכר, על מנת לבחור את הכלל המתאים ביותר לשימוש עבורם. יחד עם זאת הכללים מתירים לשני הצדדים מרחב פעולה וגמישות לסטות מנוסח ההגדרות ולהחיל חובות זה על זה, שלא לפי הכללים, בתנאי שהצדדים הסכימו על כך מראש ובכתב, בחוזה המכר בין הצדדים.

ניסוח זה של הכללים נועד לאפשר לצד שלו יתרון תפעולי מסוים לסייע לצד השני - בדרך כלל תמורת תשלום ובאחריות הצד השני- ולבצע פעולות שהכללים אינם מחייבים אותו. בנוסף, חלק מהחובות של שני הצדדים מותנות, כדי למנוע כפל תשלום בגין שירות עליו שילם המוכר (כמו למשל דמי טיפול בנמל THC). אם התשלום בוצע כבר על ידי המוכר במסגרת חוזה ההובלה שרכש, אין לדרוש אותו מהקונה אף אם לפי הכללים עלויות אלה חלות על הקונה.

"The carriage costs will sometimes include the costs of handling and moving the goods within port or container terminal… and the carrier… my will charge these costs to the buyer who receive the goods. In these circumstances, the buyer will want to avoid paying for the same service twice: once to the seller as the part of the total selling price and once independently to the carrier. The Incoterms ®2010 rules seek to avoid this happening by clearly allocating such costs in articles A6/B6 of the relevant Incoterms rules." ₍₁₎

₁ . Incoterms ® 2010– ICC rules for the use of domestic and international trade terms, p.15, sec 8

דוגמא נוספת ניתן למצוא בכלל DDP שקובע כי המוכר נושא בתשלום המע"מ במדינת היבוא אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת בחוזה המכר.

"Any VAT or other taxes payable upon import are for the seller's account unless expressly agreed otherwise in the sale contract" (_{DDP, p.117})

כלל DDP מחייב את המוכר במסירה במקום וביעד נקוב, ללא פריקה בחצר הקונה. יכולים הצדדים, בהסכמה בכתב, לכלול את עלות הפריקה על חשבון המוכר, ולציין זאת בחוזה המכר. לחלופין יוכלו הצדדים שלא לציין כלל את נושא הפריקה ואז יחולו הכללים כלשונם, דהיינו עלות הפריקה תחול על הקונה .

על מנת למנוע אי הבנות בשימוש בכללים, טוב יעשו הצדדים אם יפרטו בחוזה המכר את פרטי מקום המסירה ומועדי המסירה, יגדירו מי ישלם עבור טעינה/פריקה (הן מהאוניה, והן מכלי רכב יבשתי), במקרה שהכללים מאפשרים זאת, על ידי כך שמי שיש לו יתרון תפעולי ממשי, יישא במטלות נוספות (על חשבון הצד השני ובאחריותו).

הסכמות בין הצדדים בחוזה המכר חזקות מהכללים, אולם במקרה שבו הצדדים לא הסכימו ביניהם מראש בחוזה המכר, יחולו הכללים כלשונם כפי שנוסחו על ידי ה-ICC.

הודעות, עדכונים ומידע אבטחה

שני הצדדים חייבים הדדית למסור מידע רלוונטי, לצרכי אבטחה, תאום הובלה, או כל מידע הנדרש בהליך מכס יצוא או ביבוא.   הצדדים יסייעו כמיטב יכולתם זה לזה, על מנת לא לעכב את המשלוח. כלל זה חוזר ומופיע בכל 11 הכללים.

המוכר נדרש לספק מידע הקשור לאבטחה (בהשפעת תכנית C-TPAT האמריקאית)

כל הכללים מחייבים את שני הצדדים במתן הודעות ועדכונים שוטפים לגבי כל שינוי בתנאים: שינוי מועד משלוח/מסירה, נקודת האיסוף, שינוי במקום היעד.

יש להמשיך בעדכון ובהודעות לאורך כל השרשרת הלוגיסטית. כך לדוגמא, בכללים בהם נדרש המוביל לאסוף את הטובין, על המוכר לעדכן את הקונה אם בוצע איסוף בזמן, קל וחומר אם לא בוצע איסוף כלל, והמוביל כשל באיסוף הטובין. כך גם לגבי עדכונים הקשורים להובלה בינלאומית, וכל מידע רלוונטי אחר שיידרש לקונה, על מנת לאפשר לו קליטה של הטובין במחסניו, ביצוע תשלומים לגורמים שלישיים, תאומי הובלה, הליכי מכס ותשלום מיסים והיטלים אחרים.

באי מסירת מידע שהיה נדרש לאחד הצדדים בזמן, יש כדי לגרום לכשל במשלוח או במסירה, ולגרום לצד השני להוצאות מיותרות. על כן הכללים מציינים במפורש כי צד שלא ימסור מידע רלוונטי נדרש, הנחוץ לשם יצוא הטובין, הובלה וביטוח, עלול לשאת בעלויות הכרוכות בכך, אם אי מסירת המידע גרם לצד השני להוצאות מיותרות.

שימוש בשדרים אלקטרונים

הכללים החדשים מאפשרים לצדדים, בהסכמה הדדית, שימוש בשדרים אלקטרוניים (EDI) כתחליף למסמכים פיזיים. כלל זה בוודאי אינו מחייב צדדים שלישיים, כמו בנקים המעורבים במימון העסקה או במתן ערבות, מובילים בינלאומיים או אף רשויות ממשלתיות כמו מכס, הדורשים לעיתים מסמכים מקוריים בהליכי שחרור. בכל הנוגע לשדרים אלקטרוניים אין התייחסות לנושא מכתבי אשראי ושטרי מטען ע"ש בנק החייבים לפי כללי ה- UCP בניירת מודפסת, מקורית. לאור זאת לא צפוי מעבר מיידי לשימוש ברשומות אלקטרוניות עד למתן מענה לדרישות גורמים נוספים השותפים לעסקת המכר. עם זאת, בראייה רחוקת טווח לקראת העשור הקרוב, לא מן הנמנע שהסחר העולמי יעבור לשימוש בשדרים אלקטרונים במקום הניירת המודפסת המסורתית.

"…. Now give electronics means of communication the same effect as paper communication, as long as the parties so agree, or where customary. This formulation facilitates the evolution or the electronic procedures throughout lifetime the Incoterms®2010 rules" (p.13. sec 5)

מסמך מסירה/קבלה/שטר מטען

כל הכללים (למעט EXW) מחייבים את המוכר לספק לקונה מסמך מסירה המעיד על מסירת טובין למוביל/רציף/מסוף. מסמך המסירה, יהא אשר יהא, חייב לעמוד בדרישות הקונה, ובראש ובראשונה להוות מסמך שנותן לו חזקה בטובין, ומאפשר לו לדרוש את הטובין מהמוביל.

הכללים אינם מפרטים את צורתו של שטר המטען או מסמך המסירה אותו חייב המוכר לספק לקונה. בכללים מסוימים ניתן להסתפק בקבלה, ובכללים אחרים מסמך הובלה (שהוא סוג מסוים של שטר מטען, המקובל בהובלה הימית) או שטר מטען.

אף כי הכללים אינם עוסקים בהעברת בעלות או בתנאי תשלום, חלק מהכללים מחייבים את המוכר לספק לקונה שטר מטען, או מסמך הובלה אחר , כפי שציינו לעיל, אך יתכן כי בנסיבות מסוימות ירצה המוכר דווקא לעכב העברת שטר מטען לקונה, למשל עקב אי הסדרת נושא התשלום בגין הטובין.

הפרות וכשלים במסירה

אף כי הכללים בהגדרתם אינם עוסקים בהפרות חוזה בין שני הצדדים, יש בהפרות מסוימות – דוגמת כשל במסירה או במשלוח שבגללו נמנע מקונה או מוכר מלמלא את חובתו בהתאם להסכם או לכללים - כדי להעביר את נטל הסיכון ממוכר לקונה בנקודה מוקדמת יותר בשרשרת הלוגיסטית, שלא לפי הכללים בהם בחרו לפעול. צד שלא ינהג לפי הכללים: לא ימסור מידע נכון ורלוונטי בזמן או יעכב איסוף טובין ממקום המסירה, יישא בכל ההוצאות והסיכונים מאותה נקודה, או מתום המועד שנקבע לאיסוף/מסירה/קבלה של הטובין, בהתאם להסכם בין הצדדים. לדוגמא, אם קונה יסרב לקבל טובין שנמסרים לו, במועד ובמקום שנקבע, יפר את חובתו כלפי המוכר, ועל כן נטל ההוצאות, הסיכון והאחריות חלים עליו מאותה נקודה ואילך.

The buyer must take delivery of the goods when they have been delivered …. And receive them from the carrier at the named place of destination…..(CPT. B4, P.63)"

"The buyer bears all risks of loss of or damage to the goods from the time they have been delivered …"(_{CPT. B5,p.65})

חוזה הובלה

שבעה כללים (מתוך 11) מחייבים את המוכר להשיג חוזה הובלה בינלאומי על חשבונו. הכללים: CFR/CIF הותיקים והמוכרים להובלה ימית, ,CPT/CIP DAT/DAP/DDP, המתאימים לכל סוגי ההובלה.

הכללים מציינים כי חוזה ההובלה הבינלאומי אותו חייב המוכר לרכוש ייעשה בתנאים המקובלים, בנתיב הרגיל, ולפי הנוהג המקובל ובמסלול המהיר ביותר האפשרי.

The contract of carriage must be made on usual terms at the seller's expense and provide for carriage by the usual route and in a customary manner" (_{CPT, A3. P.57})

ניתן להסיק מכך כי הכללים אינם מאפשרים למוכר לרכוש חוזה הובלה אצל הכרוך בשטעון בנמל ביניים, כאשר יש קו אוניות ישיר בין נמל המוצא לנמל היעד. שטעון יתקבל כאשר זה הנוהג המקובל בין שני הנמלים.

פוליסת ביטוח ואריזה ראויה

CIP,CIF הינם הכללים היחידים המחייבים את המוכר לרכוש פוליסת ביטוח למטען לטובת הקונה. שני הכללים קובעים את סוג הביטוח שעל המוכר לרכוש (ביטוח מינימאלי ברמה C לפי סעיפי המכון) ואת חובתו של המוכר להציג בפני הקונה את פוליסת הביטוח לפי דרישתו, ולהרחיב את הפוליסה, על חשבון הקונה, אם הקונה דורש זאת.

בשני הכללים תחולת הביטוח הנה מנקודת המסירה (בו עוברת זיקת הביטוח ממוכר לקונה) ועד למקום היעד (שהוא לאו דווקא מחסנו של הקונה).

חשוב לציין כי הפוליסה לה מחויב המוכר כלפי הקונה אינה "ממחסן למחסן", אלא כפופה לתנאי המכר ולזיקת הביטוח של הקונה (המוטב לפוליסה ).

"The insurance shall cover the goods from the point of delivery ….. to at least the named place of destination" (_{CIP, A3, p.75})

"חשוב שהקונה (שהוא המוטב) יקבל לידיו פוליסה ואף ישלוט בנוסח הפוליסה וידרוש כי ייכתב בה "ביטוח ממחסן למחסן ללא כפיפות לתנאי המכירה" (כלומר, כל המסע מכוסה). יש לזכור כי כל פגם או הפרה, ולו גם מזערית, של הפוליסה, מבטלת משפטית את הפוליסה כולה והפרה כזו היא מקור לבעיות, סכסוכים ודחיית תביעות". (עו"ד שוקי לשר, יום עיון מנהלי רכש)

פוליסת הביטוח חייבת להיעשות בחברה מוכרת, בעלת מוניטין, בהיקף שלא יפחת מ- 110% מעלות הטובין, במטבע המכירה, על מנת לאפשר כיסוי מלא, הן של הטובין והן של הוצאות אחרות, כמו הובלה.

The insurance shall cover, at a minimum, the price….plus 10% and shall be in the currency of the contract" (_{CIP, A3, p.75}).

בשאר הכללים נושא הביטוח אינו מוזכר ומותיר לצדדים לפעול לפי שיקוליהם, בכפוף לסיכונים ולזיקת הביטוח שלהם בטובין. הצדדים חייבים לספק זה לזה כל מידע רלוונטי הנדרש לצרכי ביטוח.

כל הכללים מחייבים את המוכר לארוז את הטובין כראוי, כפי שמקובל לגבי סוג זה של סחורות, ולסמנם לצורך זיהויים. האריזה צריכה להיות מתאימה להובלה בינלאומית, ומקובלת לגבי סוג הטובין הנשלח.

The seller must, at its own expense, package the goods, ….. The seller my package the goods in the manner appropriate for their transport…(FCA, P.43)

שאלת האריזה קשורה גם לסוגיית הביטוח, ועל כן יש לשים לב שהפוליסה מציינת כי האריזה המקובלת בתחום היא אריזה טובה העונה על הדרישות. כל הכללים מחייבים את המוכר באריזה ראויה, המתאימה להובלה בינלאומית, ומתאימה לסוג הטובין הנשלח. אי עמידה בתנאי אריזה מקובלים עלול להוביל לדחיית תביעת נזק ביטוחי בטענת Wrong Packaging.

הגדרות וכללים

1. על מנת להימנע מכפילויות בהגדרות הכללים, נימנע מחזרות ומציון כל ההתחייבויות של הקונה והמוכר, אותם ציינו בפרק ההקדמה, ומכללים הברורים מאליהם - כמו החובה לספק את הסחורה והחובה לשלם עבור הטובין. התחייבויות אחרות החוזרות בכל הכללים זכו להתייחסות בפרק הקדמה זה, ולא יוזכרו בהמשך תאור הכללים.

1. לצרכי נוחות וקיצור בלבד, נגדיר כי מקום שלפי הכללים חלה חובה על צד א', לא יצוין בביאור הכללים כי על צד ב' חובה זו אינה חלה. לצורך ההמחשה, כאשר המוכר חייב לרכוש חוזה הובלה עבור הקונה עד לנמל היעד, לא נציין כי הקונה אינו חייב לרכוש חוזה הובלה. מקום בו המוכר חייב לרכוש פוליסת ביטוח על חשבונו, לא נציין – אף כי הנוסח האנגלי מציין זאת – כי על הקונה לא חלה חובת רכישת פוליסת ביטוח.

1. כל הכללים מציינים את חובתו של המוכר לספק, יחד עם הטובין, את מסמכי היצוא (חשבון, מפרט אריזה, תעודת מקור או כל מסמך אחר הנדרש). על כן נסתפק באזכור זה ולא נפרט זאת בהסברים לגבי כל כלל וכלל.

2. במרבית הכללים (למעט בכלל Exw ) מציינים כי עלויות בדיקות קדם-משלוח כמו: ספירה, שקילה, בדיקת איכות, כאשר היא נדרשת במדינת היצוא, תהיה תמיד על חשבון המוכר .

"The seller must pay the costs of those checking operations )such as checking quality, measuring, weighing, counting) that are necessary for the purpose of delivering the goods … as well as the costs of any pre-shipment inspection mandated by the authority of the country of export" (FCA,P.43)