ייעוץ ראשוני מיידי

מבוא

המונח קניין רוחני כולל בתוכו שורה של זכויות המוגנות משפטית של אדם לגבי רעיון חדש, המצאה וביטוי יצירתי המוגן באמצעות פטנט מדינתי, זכויות יוצרים, סימן מסחרי ודיני הסודיות המסחריים.

קניין רוחני הוא סוג של רכוש ערטילאי אשר יכל להיות בעל ערך מסחרי גבוה לבעליו:

-          זכויות יוצרים

-          זכויות מסחריות, לרבות סימני מסחר, סודות מסחריים, עיצובים תעשייתיים, עיצוב מעגלים מודפסים ומאפיינים גיאוגרפיים.

-         תחום זה מוסדר ברמה הבינלאומית באמצעות הארגון הבינלאומי לקניין רוחני WIPO וכן באמצעות שורה של אמנות רב לאומיות, ולכן תחולת ההסדר במסגרת הסכם TRIPs, של ארגון הסחר העולמי מוכפפת לאמנות אחרות כגון אמנת פריס (1967) ואמנת ברן (1971) וזאת במטרה להוסיף עליהם ולא לגרוע מהן.

-          בהסכם הושגה לראשונה התייחסות כוללת לנושא: ההסכם מתייחס לשבעה סוגים של זכויות קניין רוחני: זכויות יוצרים וזכויות הקשורות אליהן: פטנטים; סימני מסחר וסימני שירות, מאפיינים גיאוגרפיים; מידע וסודות מסחריים חסויים, עיצובים תעשייתיים; עיצובים של מעגלים מודפסים.

-          ההסכם קובע אמות מידה מינימאליות להתנהגות

-          ההסכם קובע הנחיות להחמרת אכיפה בנושא זכויות יוצרים במדינות החברות.

-          ההסכם מכפיף טיפול ביישוב סכסוכים באמצעות ארגון הסחר העולמי

-          ההסכם מחייב את המדינות לספק אכיפה יעילה של זכויות היוצרים בתוך המדינה ובגבולותיה, לרבות תרופה יעילה של חסימת מוצרים מזויפים בנמליה על ידי רשויות המכס וכן תרופות כמו צווי מניעה, פיצוי נזיקין וכדומה.

-          ביום 1.1.2000 נכנס לתוקף החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני - בהתאמה להוראות הסכם הטריפס (1999), אשר הביא לתיקון נרחב של דיני הקניין הרוחני בארץ, וכן לתיקון פקודת המכס בנושאים הקשורים לאכיפת זכויות הקניין הרוחני בגבול.

-          תיקון זה הביא לשיפור משמעותי ברמת האכיפה של זכויות קניין רוחני בארץ והל מאוד על בעלי הזכויות לעצור מטענים הכוללים מוצרים מפרים בנמל, בטרם שווקו ברחבי הארץ.

(מקור: דר' נלי מונין, סחר בינלאומי לאן?)

תקציר  נוהל מספר 15 נוהל קניין רוחני

אכיפת דיני קניין רוחני לפני שחרור מפיקוח מכס ביבוא או ביצוא

אסמכתאות חוקיות:

 פקודת המכס סעיפים 200 א עד 200 ה – עדכון הסעיפים בשנת 2000 עם חתימה על הסכם טריפס (מתייחס לזכות יוצרים או זכות בסימן מחסר, ולא להגנות אחרות על קניין רוחני, כמו פטנטים, זכות מטפחים או מדגם)

חוק הגנת הצרכן

פקודת זכות יוצרים

חוק זכות יוצרים

פקודת סימני מסחר

הגדרות

הגשת בקשה של בעל זכות קניין רוחני

1.  יש להציג ראייה כי המתלונן הוא בעל זכות קניין רוחני הרשום בארץ לגבי אותו סימן מסחר, שבגין הפרתו 
    הוגשה בקשה.
2.  דוגמא של הטובין שלגביהם יש להמתלונן זכות קניין רוחני ושבגינם הוא מוידע על טובין מפרים, או קטלוג או מסמך אחר.
3.  כתב התחייבות לשיפוי, לצורך כיסוי נזקים אפשריים ובלתי מוצדקים שייגרמו ליבואן או למכס כתוצאה מעיקוב  הטובין.
4.  הבקשה תכלול פרטים כמו תאור מפורט של הטובין, תאור הסימן המסחרי אם ישנו, זהות היבואן, תאריך משוער שלהיבוא, כלי ההובלה שבאמצעותו יובאו הטובין, נמל הכניסה, כמות הטובין וכוק.

 עיכוב יבוא מפר

נקיטת אמצעים על ידי הממונה על תחום קניין רוחני בהנהלת המכס, באמצעיים מיחשוביים, יידוע כל תחכונת המכס, גובי המכס בנמלים, מחלקת המודיעין של בתי המכס.

אותרו הטובין נשוא הבקשה בנמל היבוא, וראה גובה המכס כי יש יסוד לכאורה לטענת המתלונן בדבר הפרת זכויות הקניין הרוחני שלו יפעל כדלקמן:

 עיכוב הטובין לשלושה ימי עבודה (ניתן להאריך תקופה זו בשלושה ימי עבודה נוספים לפי החלטת מנהל תחום בכיר) , מעבר לכך, הארכה נוספת רק לפי בקשת בעל הזכות שתופנה למרכז יחידות התפיסות בבית המכס בו עוכבו הטובין החשודים כמפרים.

עם אישור הבקשה לעיכוב, יודיע מרכז יחידת התפיסות ליבואן על עיכוב הטובין ועל הארכת העיכוב במקרה הצורךך ועל הסיבות לכך.

 יודיע מיד למתלונן על עיכוב הטובין ועל חובתו להפקיד ערבות בנקאית תוך 3 ימיעבודה מיום העיכוב, כתנאי להמשך הטיפול, בנוסף לכתב התחייבות לשיפור, לכיסוי כל הוצאה הקשורה לעיכוב במקרה שיתברר כי הוא לא היה מוצדק, או כדי לפצות על כל נזק בלתי מוצדק שנגרם ליבואן או למכס.

 על בעל זכות הקניין להוכיח כי תוך 10 ימים מיום מסירת ההודעה בדבר העיכוב , תוגש תובענה לבית המשפט נגד היבואן המפר, אם לא ייעשה כן יבוטל העיכוב.

ניתן לקבל ערבות בנקאית גלובלית לתקופה של שנה, במקרה והמתלונן נדרש מספר פעמים בשנה להתלונן על הפרת זכויות קניין רוחני.

טיפול בהפרת זכויות קניין רוחני בהעדר מתלונן

כאשר לא הוגשה בקשה, אך בבדיקה אקראית התגלה ע"י עובדי המכס כי לכאורה הטובין הנבדקים מפרים זכויות קניין רוחני יפעל גובה המכס כלהלן:

 יורה לעכב את הטובן לשלושה ימי עבודה.

 ישלח מיד ליבואן הודעה בכתב על העיכוב והסיבה לכך.

 יפנה לבעל זכות הקניין הרוחני לגבי טובן אלה ויבקש ממנ ולהודיע תוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב האם ברוונתו להגיש תובענה נגד היבואן בגין הפרת זכויותיו בקניין רוחני.

בשלב זה אין צורך בערבויות, אך יש לציין את סכום הערבות הבנקאית הנדרשית, אם בעל הזכות יחליט להגיש תוענה נגד היבואן.

 הודיע בעל הזכות לגובה המכס לאחר הבדיקה כי הטובין אכן מפרים, עליו להפקיד ערבות בנקאית או פקדון במזומן. אם קבלת הערבות ימסר לו פרטי היבואן ודוגמאות נוספות.

 הודיע בעל הזכות כי הטובין אינם מפרים, או סרב בעל הזכות להפקיד ערבות בנקאית או לא הגיש תובענה לבית המשפט כנגד היבואן, יורה גובה המכס לשחרר את המשלוח, בכפוף לעמידתו בדיני היבוא כמקובל.

חילוט הטובין על ידי המכס

1. 1.כאשר הטובין המיובאים חשודים כמפרים, מפרים גם את תנאי חויקות היבוא או נעברה לגביהם עבירה נוספת.
2. 2.המשלוח החשוד כולל מותגים שונים מבעלי זכות שונים ובכמויות קטנות, אך מיובא מספק אחד, וקיים בסיס סביר לחשד בדבר היותם של לפחות 60% מהטובין שבמשלוח מפרים.
3. 3.ערך הטובין כמפורט בחשבון הספק נמוך ביותר, דבר המצביע על חוסר סבירות קיצוני שהטובין מקוריים.
4. 4.הטובין הגיעו בחבילות דואר או כמשלוח בלדרות.
5. 5.במקרים חריגים לפי שיקול גובה המכס יפעל גובה כמכס כלהלן:

ידרוש מבעל הזכות את המסמכים הבאים:

א)      חוות דעת מפורטת ומנומקת בדבר ביות הטובין מפרים, תוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב.

ב)      כתב התחייבות לשיפוי

ג)       מסמך התחייבות להציטרף כצד נתבע לצד המכס, אם תוגשנה תביעה על ידי היבואן להחזרת התפוס.

ד)      הודיע בכל הזכות כי הטובין אינם מפרים, או לא נתקבלו המסמכים האמורים תוך 3 ימי עבודה, ישוחחרו הטובין, ככל שאין עילה אחרת לתפיסה מלבד היותם חשודים כמפרים.

ה)     במקרה של חילוט והחרמה בהתאם לסעיפים 190 א, 192 ו-193 לפקודת המכס לעניןי הטיפול בתפוס.

ו)        הוחרמו הטובין יורה גובה המכס להשמידם. הוצאות האחסנה וההשמדה יחולו על היבואן.

ז)       גובה המכס לא יאשר את החזרת הטובין המפרים לחו"ל, או את שיווקם בישראל או ברושת אלא אם כן הורה בית המשפט כאמור.

ח)     המכס לא יפעל בשום מקרה למכירתם במכרז של הטובין החשודים כמפרים

הסכם פשרה בין היבואן המפר לבין בעל הזכות

א)      מדובר במקרה ראשון של הפרה לאותו יבואן.

ב)      לא קיימת בעיית חוקיות יבוא לגבי המשלוח, אלא רק בעיית קניין רוחני.

ג)       לא הייתה קנוניה עבריינית.

ד)      כל הוצאות האחסנה יחולו על היבואן או על בעל הזכות לפי העניין.

ה)     הסרת המחדל (הסרת התוויות, או השמדת האריזות המפרות) תבוצע בפיקוח המכס. במקום ובתנאים שייקבעו על ידי גובה המכס.

ו)        היבואן המפר יתחייב בכתב, כי לא יבצע יבוא נוסף המפר זכויות קניין רוחני.

• < קודם
• הבא >