סיווג מוצר ביבוא הוא המפתח לקבלת החלטות של היבואן. ידיעת פרט המכס הנכון למוצר אותו נרצה לייבא, מאפשרת ליבואן להיערך מבחינת חוקיות יבוא ורגולציה (אישורים, רישיונות, תנאים) ומבחינת מיסי יבוא החלים על המוצר.
על פי רוב ניתן לפנות לסוכן המכס, בשלב הייעוץ המוקדם או בשלב טרום יבוא, עם פרטי המוצר, מפרט טכני וכל מידע רלוונטי ולקבל את הסיווג. לעיתים מדובר במוצר חדש, או מוצר שהסיווג שלנו אינו ברור, והחלטת הסיווג שלו כרוכה בפרשנות משפטית, שיכולה להיות במחלקות בין סוכן המכס לבין רשות המכס.
מאחר שכך הם פני הדברים, אופציה של פנייה ישירה לרשות המכס כדי לקבל את הסיווג בהליך שנקרא פרה-רולינג, הוא הליך נכון וראוי במקרים כאלה. המידע שיתקבל יהיה פרט מכס רשמי שעבר אישורים של גורמים בכירים בהנהלת המכס, ובעל תוקף משפטי מחייב. לעומת זאת פרט מכס שנתקבל מסוכן המכס יהיה פתוח לערעורים והשגות מצד מעריכי המכס.
לאור חשיבות הנושא מאפשרת רשות המכס, לכל אזרח; אם זה יבואן, סוכן מכס או אפילו עורכי דין, לקבל מידע מהימן וסופי לגבי הסיווג המתאים למוצר, בכפוף לתנאים שנפרט בהמשך המאמר.
רשות המכס בישראל מפעילה הליך של קבלת מידע מוקדם בנוגע לסיווג טובין מאז שנות ה-80, ברם נמנעה מלפרסם את החלטותיה ברבים, מסיבות שונות, בין היתר נטען לסודיות וחשש לחשיפת מידע על ידי מתחרים, טענות לנטל כבד (בעיני טיעון חלש ולא ראוי ציבורית). עמדת המכס המתנגדת לפרסום בציבור של החלטות סיווג היו בניגוד לעמדה הרשמית של ארגון המכס העולמי המצדדת בשקיפות ובפרסום החלטות מקדמיות בנוגע לסיווג, ושונה מאוד מהעמדה הרווחת בקרב רשויות מכס במדינות אירופה, קנדה, שוויץ, וארצות הברית ומדינות אחרות.
רשות המכס בישראל הותירה את החלטותיה בשאלות סיווג לשימוש פנימי לטובת עובדי המכס בלבד ומענה לפונה בלבד. היה בכך פגיעה משום בציבור היבואנים, שחלקם התמודד עם שאלות סיווג מורכבות שייתכן שנידונו בעבר ונתקבלה לגביהן החלטה לגביהם. החלטה שיכולה להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של היבואן. התנהלות היבואנים וסוכני המכס מתבצעת אל מול בתי מכס בתחנות שונות, ובהחלט ייתכנו החלטות של מעריכים בניגוד להחלטות רשמיות שנתקבלו בהנהלה בנוגע לסיווג מוקדם באותה סוגיה, אשר כלל לא היו ידועים לציבור היבואנים או סוכני המכס. אנחנו סבורים כי יש בכך טעם לפגם שמצא ביטויו בערכאות משפטיות שמתחו ביקורת על נוהל זה ובסופו של דבר הביאו לשינוי מדיניות המכס בכל הנוגע לפרסום מידע מוקדם בנושא סיווגי מכס ביבוא מסחרי, לציבור הרחב.
המצב כיום הוא שציבור היבואנים וסוכני המכס, לא יכול לדעת, אלו שאלות נשאלו ומה היו ההחלטות שנתקבלו.
40 שנה לאחר תחילתו של תהליך זה, אנחנו מתבשרים על החלטה של רשות המיסים להציג לציבור את החלטות המכס בנוגע לסיווג. תוך שלושה חודשים מהיום. כפי שפורסם:
הריני להודיעכם כי רשות המסים משלימה את היערכותה לפרסום החלטות בבקשות לקבלת מידע מוקדם ("פרה רולינג") בנוגע לסיווג טובין ביבוא מסחרי. רשות המסים מתעתדת לפרסם את ההחלטות האמורות לציבור החל מיום 15/12/2020 בכפוף להשלמת ההיערכות כאמור עד מועד זה.
מקורות משפטיים המצויים בנושא, מציינים כי המפתח לשינוי מדיניות המכס, הוא התחייבות המדינה לפרסם מידע מוקדם בנשוא סיווג, לאחר ביקורת של בית המשפט העליון בפסק דין משנת 2010: מדינת ישראל נ' פרמה גורי בע"מ. (באדיבות עורכת הדין אליס אברמוביץ).
חברת פרמה גורי טענה בבקשה שהגישה נגד המדינה כי היא מופלית לרעה ביחס ליבואנים אחרים המייבאים מוצרים דומים ואשר המכס מסווגם בצורה שונה מהמוצר אותו היא מייבאת. המכס החב חובת סודיות מצד אחד מול חובתו להתנהל בשקיפות מצד שני, סירב לענות על שאלות שהוצגו לו במסגרת הליכים מקדמיים לגילוי מסמכים ולהצגת שאלון. בית המשפט קיבל את טענותיה של פרמה גורי וחייב את רשות המכס להשיב למרביתן של השאלות. המדינה טענה כי מכוח סעיף 19ב לחוק מס קניה קיים חיסיון מידע על מסמכים פנימיים של הרשות וכן הצגת הנתונים תטיל עליה נטל כבד.
בבש"א 1632/06 פרמה גורי בע"מ נ' מדינת ישראל קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את עמדת המבקשת. "באיזון בין החיסיון מכוח סעיף 19ב(א) לחוק מס קניה, שדן בסודיות, לבין אינטרס הגילוי שיש למבקשת, הכף נוטה לטובת גילוי המידע הן לאור אופיו של המידע המבוקש, הן לאור חשיבותו למבקשת והן לאור יחסי הכוחות בין הצדדים" .
בית המשפט סבר כי רשות המכס מגלה עמדה נוקשה יתר על המידה, אשר אינה מתיישבת עם עקרון השקיפות ועם חובתה לפעול כנאמן הציבור. זאת, במיוחד על רקע הטענה שהועלתה כי חברת פרמה מופלית לרעה לעומת יבואנים אחרים המייבאים מוצרים דומים למוצר הספציפי המיובא על ידי המשיבה. נעיר, כי עמדתנו שיש צורך בהתנהלות שקופה וגלויה יותר מצד המכס לא התעלמה מהוראות הסודיות.
בסעיף 3 לאותו פסק דין תקדימי, מציין בית המשפט כי "בעקבות הערותינו נמסר לנו כי קיימת כוונה לפעול על מנת שהחלטות מקדמיות בעניין סיווגם של טובין יתפרסמו בפומבי. בדרך זו תוגבר השקיפות של התנהלות המכס בסיווגם של טובין, יבואנים יוכלו לכלכל מהלכיהם על בסיס מידע בדוק ויקטן החשש של אפליה. נוסיף, כי ערים אנו לכך שגם הפרסום האמור של החלטות מקדמיות הינו עניין מורכב. כך למשל, ייתכן שיבואן המעוניין להביא ארצה מוצר מסוים יחשוש שמא מתחריו המסחריים יגלו את דבר כוונת היבוא, כתוצאה מפרסומה של ההחלטה המקדמית באשר לסיווגו של המוצר המסוים. מכל מקום, יש צורך בתיקון החוק (הכוונה לפקודת המכס סעיף 231 א2 הדן בחובת הסודיות). לפני שניתן יהיה לפרסם החלטות מקדמיות כאמור, וזאת נוכח הוראות הסודיות.
חלפו 10 שנים מפסק הדין, בחלוף הזמן בוצעו תיקוני החקיקה הנדרשים בפקודת המכס, והמכס מתחיל בחודש דצמבר בפיילוט ויציג לציבור החלטות מקדמיות בנושא סיווג, בכפוף לתנאים מסוימים, ללא מידע על זהות השואל.
מכס ישראל - מתן ייעוץ מוקדם בנושא סיווג
הליך של קבלת מידע מוקדם בנוגע לסיווג מוצר ביבוא מסחרי, נבנה ויוצג לציבור (כאמור במהלך דצמבר, כפוף לסיום היערכות המכס) בדומה למקובל במדינות באיחוד האירופי, התואמות גם להמלצות ארגון המכס העולמי, כפי שניתן לקרוא בקובץ עדכון שפרסם הארגון, הכולל הנחיות ברורות ליבואנים ולרשויות המכס במדינות השונות, בהליך הגשת הבקשה לקבלת מידע מוקדם, המסמכים הנדרשים ועקרונות להתנהלות בתי המכס. קישור לקובץ מצוין ברשימת המקורות בעמוד 4.
Technical Guidelines on Advance Rulings for Classification Origin and Valuation
סוכני המכס הותיקים מכירים את הליך ה-Pre-Rolling האמריקאי המקיף ורחב היריעה, ואף עושים בו שימוש לעיתים, בהעדר מקבילה ישראלית, אף שמדובר בהחלטות מכס של מדינה זרה, מעריכי המכס יקבלו תקדימים והנחיות מכס, כאשר הן מוצגות בכתב ומתאימות למוצר הנידון. בשיחה עם מנהל בכיר בהנהלת המכס, נמסר לי כי גרסת הפיילוט שהמכס עומד להציג בדצמבר תהיה צנועה יותר וקרובה למה שמקובל במדינות באירופה.
תהליך של מתן ייעוץ מוקדם בנוגע לסיווג החל כבר לפני 40 שנה, בעידן טרום מחשב, הליך ידני, מסורבל, מרובה תיקיות ומסמכים שבו תייקו מנהלי המכס את החלטותיהם שלא נמסרו כמובן לציבור מלבד לפונה הישיר.
ההליך המתוכנן יצא לפועל באמצע דצמבר 2020, כפיילוט במסגרת שער עולמי, ממוחשב ונגיש לכלל הציבור, והוא למעשה יאוחד עם הוראות סיווג המפורסמות מעת לעת במסגרת צו תעריף המכס, בנושאים אקטואליים שהיו על סדר היום, או כאלה שהיו שנויים במחלוקת בתחנות המכס השונות.
הבקשות המתקבלות (מדי יום מתקבלות 2 עד 3 בקשות למידע מוקדם) מטופלות על ידי מעריכים בתחנות המכס הייעודיות, בהתאם לחלוקה להתמחות בפרקי תעריף המכס. נעשה ייעוץ טלפוני עם המעריכים בהנהלה, וקביעת הסיווג עוברת להנהלה לאישור סופי טרם פרסום. הנהלת המכס מוודאת טרם פרסום התשובה כי השאלה אינה שנויה במחלוקת באף אחד מבתי המכס, זאת גם בהתאם להתחייבות הפונה וכתנאי למתן תשובה, המנהל מאשר את הסיווג את ושליחתו לפונה.
בניגוד לעמדה הרווחת, חלק מהשאלות עוסקות בסיווג פריטים שאינם מיוחדים וסיווגם פשוט, כמו ביגוד וסיגריות, ונשאלות על ידי יבואנים שוב ושוב. במסגרת הפרסום של החלטות המכס בנוגע לסיווג מוקדם, יפורסמו רק החלטות שיש בהם ערך מוסף לציבור היבואנים או סוכני המכס.
לעיתים שאלה בנושא טקסטיל, לאחר בחינה ועיון בתמונות וקבלת מידע נוסף, יימצא כי המוצר אינו שייך לתחום הטקסטיל והשאלה חוזרת למעריך ראשי והעברה למחלקה המתאימה.
המכס מקבל מדי שנה כ- 300 עד 500 בקשות ומשיב לכולם. למרבה הצער, לא נאסף מידע לגבי פרקי המכס הפופולאריים אשר לגביהם נתקבלו מרבית השאלות. המכס גם אינו מחזיק במידע לגבי החלוקה של הפונים לסוכני מכס, יבואנים, עורכי דין. או שאינו מעוניין לחשוף זאת.
ראוי להוסיף כי במסגרת הפיילוט והפעלת התכנית יפורסמו רק מקרים ייחודיים.