הקדמה

כמי שעוקב אחרי שאלות שנשאלות בקבוצה, נראה כי שאלות רבות נשאלות  לאחר שהמשלוח הגיע לנמל והתחיל תהליך שחרור במכס. למרבה הצער חלק מהשואלים הצטרפו לקבוצה רק לאחרונה, בעיקר כדי להעלות את השאלה שלהם לדיון ולנסות למצוא לה פתרון, ולכן השאלות חוזרות על עצמם מדי שבוע, והתשובות בהתאם.

יבואן מתחיל  נתקל בבעיות בשחרור במכס, גם במקרים שההובלה  והשחרור במכס נעשה  דרך חברות בלדרות, שלהן לעיתים גישה נוקשה ובלתי גמישה בתהליך השחרור, לא חפה מטעויות, כתוצאה מאופי הפעילות שלהם, וככל הנראה מכוח האדם המקצועי אותו הן מעסיקות. לעיתים נתקלים בבעיות גם בשחרור מטענים על ידי סוכן מכס, שהחברים בקבוצה מתעקשים לקרוא לו  ולכל העוסקים בתחום עמילי מכס (מה שנותן פתח למתן תשובות על ידי אנשי מכירות, פרילנסרים, פקידי רישוי, משלחים וכל מי שעובד בתחום, המגדירים את עצמם כעמילי מכס).

חלק מהנושאים העולים לדיון קשורים בין היתר גם לסכומי הוצאות שנגבו מהם, או לדרישה לאישורי תקן  שאין ברשותם, ולמעשה שלל בעיות ותקלות שעלולות לקרות ליבואנים שפעלו לעיתים בפזיזות בלי ייעוץ מוקדם, בלי ללמוד את התחום.

חלק השאלות שעולות לדיון מעידות על חוסר הבנה בתהליך היבוא ועל הסיכונים הגבוהים שהשואלים  מוכנים לקחת על עצמם על מנת  להיות יבואנים, ללא הכנות וללא ידע מוקדם או  עם ייעוץ בסיסי ומוגבל, המבוסס על חוכמת המונים ברשתות החברתיות.

מדובר בסיכון כספי שיכול להגיע להפסד משמעותי של אלפי שקלים מיותרים ששולמו ובוזבזו שלא לצורך.  עוגמת נפש ליבואן, אם בעקבות  עיכוב בשחרור המשלוח,  או אפילו  דרישה מצד הרשויות להשמיד את המשלוח או לנטוש אותו,  בנסיבות אחרות שאינן מאפשרות שחרור המשלוח במכס. כל זה כרוך גם בהוצאות נוספות.  סיכון נוסף אם כי זה נדיר יותר, כיוון שסוכני המכס על פי רוב ימנעו המשך תהליך השחרור, הוא החשש לביצוע עבירה על  דיני היבוא, שיביא להטלת כופר כסף על היבואן.

המאמר לא דן בכל סוגי התקלות והסיכונים בהם נתקלים יבואנים חדשים. למשל קבלת מטען באיכות נמוכה ממה שהוזמן, או קבלת מטען שלא הוזמן, ביצוע תשלום מראש ואי קבלת הסחורה. איחור בקבלת המטען, אי שליחת מסמכי היבוא בזמן. מסמכים לא קבילים, אי שיתוף פעולה מצד הספק במידע הנדרש ממנו, למשל מפרט טכני.  דרישה לתוספת תשלום לאחר קבלת מלוא הסכום מראש.

בחרתי לציין כמה תקלות שניתן למנוע אותם מראש, על ידי התנהלות נבונה מול הספק ומול שאר הגורמים הלוגיסטיים כמו המשלח, סוכן המכס וכדומה.

חלק א - מכס  וחוקיות יבוא ביבוא אישי ומסחרי

נקדים ונאמר כי המושג חוקיות יבוא מתייחס לדרישות המדינה ביבוא מוצרים;  תנאים, רישיונות יבוא, אישורי יבוא.  כאשר למוצר אין חוקיות יבוא, ניתן לייבא ממנו ללא כל הגבלה וללא דרישה להצגת אישורים או רישיונות.

במאמר זה נתייחס בקצרה לשני צווים ראשיים: צו יבוא חופשי המסדיר יבוא מסחרי, וצו יבוא אישי המסדיר את ההוראות החלות על יבוא אישי.  על מנת לחפש בצווים עליך לדעת את פרט המכס המתאים. משרד הכלכלה מיחשב לאחרונה במסגרת תכנית פיילוט את שני הצווים ומאפשר ביצוע חיפושים לפי מילות חיפוש או פרט מכס. ראה קישורים:

חיפוש חוקיות יבוא בצו יבוא חופשי:

https://apps.moital.gov.il/FreeImport/

מלבד אופציית החיפוש מאפשר האתר כניסה לתעריף המכס, ונותן מידע מקיף וחינמי ביבוא מסחרי. מה אסור לייבא, כיצד מגישים בקשה לתקן, מדינות אסורות ביבוא וכדומה.

חיפוש חוקיות יבוא בצו יבוא אישי

http://apps.moital.gov.il/PersonalImport/Home/Digital_Order/

רגולציה, ("חוקיות יבוא"), נעה על ציר המתחיל באיסור יבוא מוחלט (לפי צו המכס איסור יבוא), שהפרתו ביצוע עבירה על דיני היבוא ובהמשך שיגור המטען להשמדה בפיקוח מכס, או ייצואו חזרה לחו"ל; עבור ביבוא פריט החייב בהצגת רישיון יבוא, שהיעדרו משמעו עבירה על דיני יבוא שעליה יוטל על היבואן תשלום כופר כספי (גם אם הרישיון יבוא יתקבל ויוצג לאחר מכן); דרישה להצגת אישור מצד רשות מוסמכת,  כמו  מכון תקנים או משרד ממשלתי אחר  (היעדר אישור תקן בזמן היבוא  אינו מגיע לכלל עבירה  כל עוד לא התחיל תהליך השחרור. ניתן לטפל בהגשת בקשה לאישור תקן גם לאחר הגעת המשלוח לנמל, כל עוד לא התחיל תהליך השחרור במכס.

יש הסבורים כי יבוא בכמות קטנה של מוצר החייב באישור מכון התקנים מותרת תמיד, אך לא כך הדבר ואין להקיש ממוצר אחד לאחר.  הסדרים המעניקים פטור מתקנים ביבוא מסחרי לא תמיד רלוונטיים ומותרים ביבוא אישי. כמו למשל שימוש בהצהרה של התוספת החמישית לצו יבוא חופשי, המאפשרת יבוא דוגמאות של עד 2 יחידות, אינה מותרת ביבוא אישי. נוהל כמות קטנה המאפשר קבלת אישור פטור מתקן אינו חל ביבוא אישי.

ראוי לציין כי חובת הצגת אישור תקן, כאשר זה  נדרש, חלה במקרים מסוימים גם ביבוא אישי של יחידה אחת. כדוגמא נציין מוצרים מענף התחבורה המסווגים בפרט 8711  כגון אופניים עם מנוע עזר, קורקינט חשמלי, רכי-נוע וכדומה החייבים ברישיון תחבורה (תוספת ראשונה לצו יבוא אישי) וכמובן בבדיקה מלאה.

דוגמא נוספת מתחום הצעצועים הוא מתקן משחקים מתנפח לילדים המסווג בפרט 9508. אף כי ניתן לסווג אותו בפרט 9506 (שאינו חייב בתקן) חייב באישור תקן רשמי גם ביבוא אישי של פריט בודד.  לאור הלקונה הזו (וכמובן לאור חשיבות נושא בטיחות ילדים) הורה משרד הכלכלה  למכס לאכוף את הדרישה לת.ר. גם בפרט 9506, אף שהדרישה לתקן טרם הוסדרה ברשומות.

קסדה לאופניים או לאופנוע -  ביבוא מסחרי מותרת (לפי נוהל כמות קטנה) יחידה אחת בפטור מבדיקה (לפי נוהל כמות קטנה), או שימוש בהצהרה לפי התוספת חמישית לצו יבוא חופשי.  ביבוא אישי של קסדה אין אופציה כזו ומכאן שיבוא  אישי של קסדה אינו  יכול להתקיים.

הקלות ביבוא אישי  במסגרת צו יבוא אישי מכוח סעיף 2 בפקודת היבוא והיצוא (ולא מכוח פקודת המכס) מסדירה רגולציה ביבוא).  מתייחסות על פי רוב לערך הטובין המיובאים  או לכמות  המותרת ביבוא אישי, אבל לא בהכרח פוטרת מחוקיות יבוא, כאשר זה נדרש. מאחר שכך הם פני הדברים, חובה על היבואן  על לבדוק אם הפרט האמור  מצוין בתוספות לצו יבוא אישי, כפרט מכס החייב באישור או רישיון יבוא. כאשר הפטור מהצגת אישור תקן -  לפי הצו - חל רק לגבי פריטים המופיעים בתוספת השלישית לצו יבוא אישי.  חובת התקן חלה על כל הפריטים המופיעים בתוספת הראשונה והשנייה לצו. (פריטים אלה מסווגים בפרט המהותי שלהם ולא בפרטים הרלוונטיים האפשריים לכאורה, בפרק 98 לתעריף המכס,  שהם פרטי מכס לצרכי מכס בלבד). 

צו יבוא אישי מאפשר הגשת פטור מאישור תקן למשרד הכלכלה גם ביבוא אישי לפריטים כגון: מנורות, מתקני משחקים (לא מתנפחים!), שקעים, תקעים, ספקי כוח, שנאים,  מכשירי חימום וכדומה. ראה נספח ב' להוראות מנכ"ל  רשימת טובין שניתן להגיש בגינם בקשה לפטור מהצגת אישור ת"ר, בקישור להלן:

https://www.gov.il/he/Departments/policies/economy-dgi-instructions-02-12

אם כן, חוסר תכנון של יבואן שהתבסס על מידע לקוי או חסר יוביל  בסופו של תהליך גם להוצאות גבוהות במקרה הטוב.

חלק ב – כיצד להימנע מטעויות והפסדים כספיים בתהליך היבוא

רכישה בתנאי מכר שאינם מתאימים לעסקה ולקונה,
חושפים את היבואן להוצאות גבוהות ובלתי צפויות וסיכונים לנזקים במהלך ההובלה, שלא בוטחו.

בחירה בתנאי מכר שבה המוכר קובע את תנאי ההובלה, מתקשר עם משלח זר, ומשלם לו בגין ההובלה. תנאים אלה אינם רצויים, והם כללים מקבוצה C, על פי רוב יהיו CIF או CFR. בעסקאות אלה היבואן הופך לפסיבי וממתי להודעה של משלח ישראלי המשמש נציגו של המשלח הזר הפועל בשם הספק.  מאחר ומרכיב ההוצאה שטרם שולמה הנקרא "הוצאות מקומיות" או תחת הכותרת הכללית והבלתי מדויקת "פקודת מסירה", הוא מרכיב שגבולותיו רחבים ובלתי מוגבלים, חשוף היבואן לדרישה לתשלום גבוה מעל למקובל בעסקאות אחרות, כתנאי לפדיון המטען מחברת הספנות. 

המלצה שלנו: בחר בתנאי מכר FCA. פנה למשלח ישראלי שיטפל לך במשלוח. בקש שניים או יותר הצעות מחיר, בקש פירוט, כולל הוצאות מקומיות ועמילות מכס.

בחירה בסוג הובלה  אשר אינו מתאים למטען:
סוג המטען, גודלו ומשקלו, מידת הרגישות שלו, רמת  הדחיפות בהזמנה,  עלותו (פר ק"ג/טון), קיום נמל ימי/שדה תעופה בסביבה ועלות ההובלה עצמה; כל אלה ישפיעו על סוג ההובלה שתבחר. בהובלה ימית תוכל להתלבט בין הובלה במכולה מלאה, אם יש הצדקה לכך מבחינת נפח המטען, או מטען חלקי בשיטת קונסולידציה, למכולה המשותפת למספר יבואנים.

נקודת האיזון בין שתי השיטות תקבע את נפח המטען שממנו כדאי לבחור במכולה מלאה.  

לכאורה מטענים עד 11 מ"ק משתלם (תיאורטית) להוביל בשיטת LCL ואילו מטענים מעל 12 מ"ק/טון משתלם להוביל במכולה מלאה. לגבי מטען בגודל 12 טון/מ"ק – היבואן אדיש כיוון שהעלויות (לכאורה) ההובלה זהות.

נקודות לחשיבה ובדיקה בטרם קבלת החלטה

בהובלה ימית במכולה מלאה נדרש לשלם  סכום בגין פיקדון מכולה שיכול לנוע בין 500 ל-1000 דולר. סכום זה נועד לכסות חיובי השהיות בגין המכולה, אם יתקבלו כאלה לאחר השחרור, במידה והמכולה לא תוחזר תוך 7 ימים (אם כך סוכם עם המוביל) סכום זה  יוחזר ליבואן לאחר כמה חודשים,  במידה ולא התקבלו עד אז חיובי השהיות מחברת הספנות,  בניכוי "דמי טיפול" לפי שיקול דעת המשלח).

על כן, ביבוא מטען במכולה שלמה, על היבואן לפעול במהירות ובזריזות בטרם יחלפו 4 ימים המותרים באחסנה בנמל או יחלפו ימי השהייה הקצרים המותרים ללא תוספת תשלום.

מומלץ במסגרת המשא ומתן עם חברת הספנות/המשלח (יש להתייחס למשלח כאילו הוא חברת ספנות) יש לדרוש בתוקף 14 ימי השהייה חופשיים, זאת למקרה ויהיה צורך בכך, לעיתים תקלות בלתי צפויות, או בדיקות מכס, עיכובים שונים, ניירת חסרה, אישור תקן שנדרש, שטר מטען מקורי שלא הגיע, סופי שבוע וחגים שחלו באותה תקופה, כל אלה עלולים ל"בזבז" לנו במהירות את מספר ימי ההשהיה המותרים ולהכניס אותנו למרוץ הזמן כנגד חיובים גבוהים ומופרזים שלא יותירו מהפיקדון שלנו  דבר, ואף יוסיפו חיובי השהייה ואחסנה נוספים.

יבוא בשיטת LCL

בחר בשיטה זו אם  המטען שלך בנפח של  עד 10 מ"ק. בכפוף לשיקולים נוספים ובדיקת עלויות מכולה מלאה מול מחיר לטון. המחיר שתשלם יהיה פר טון או מ"ק, ואגרות והיטלי נמל יחולקו בין היבואנים השותפים למכולה. לפי שיטה זו, המטען ירוקן במסוף מטענים, ולכן תחויב בסעיף "ריקון מכולה" ואחסנה במסוף מטענים. גם כאן תקופת האחסנה המותרת ללא תוספת תשלום (שכבר נגבה תחת סעיף אחסנה) הוא שלושה שבועות. לאחר מכן עלות האחסנה עולה בסכומים משמעותיים, כולל  חיוב לאחור. 

בחירה ביבוא מוצר  החייב באישורים ובדיקות תקן  שעלותם יקרה

ההמלצה שלנו היא להימנע ככל האפשר מיבוא פריטים החייבים בחוקיות יבוא לפחות  במשלוחים הראשונים, אלא אם כן היבואן ביצע את כל ההכנות הנדרשות מראש ומודע לכל ההוצאות והדרישות מהפריט. ביבוא של מוצר החייב באישור תקן, ניתן להגיש בקשה לשחרור מותנה וביצוע בדיקה לאחר השחרור, יש לפעול במהירות ובזריזות, טרם הגעת המשלוח לנמל. 

יש לבצע מוקדם ככל האפשר:

1. רישום במרשם היבואנים (הערה: ביבוא אישי אין חובה להירשם במרשם היבואנים!)
2. מילוי סט הטפסים של מכון התקנים ושליחה חזרה לפקיד המטפל.
3. יש לוודא שהפקיד המטפל: פתיחת הלקוח במעבדה הרלוונטית ובמחלקת כספים של מכון התקנים.
4. פרוספקט/מפרט טכני זמין ומעודכן, לדרוש מהספק.
5. הגשת בקשה למכון התקנים (או משרד אחר) לאישור תקן על ידי הפקיד המטפל במחלקת עמילות.

המלצה: רכוש כרטיס אלקטרוני חכם שיאפשר לך להתנהל יעיל יותר מול סוכן המכס,  מכון התקנים, או רשויות אחרות, בין אם בהגשת הבקשה עצמה או לכל הפחות מעקב אחר הבקשה  עד לאישור הבקשה וקבלת האישור למכס.  כרטיס אלקטרוני חכם מאפשר לך להיות עצמאי בהכנת ייפוי כוח לסוכן מכס, והכנת תצהיר יבואן כאשר זה נדרש בעסקאות מעל 5,000 דולר ללא תשלום  לסוכן המכס.

טיפול איטי בתהליך השחרור  מצד סוכן המכס ומצד היבואן  

עם הגעת המשלוח לנמל, יש לשמור על קשר רציף עם הפקיד המטפל.  יש לוודא שכל מסמכי היבוא הנדרשים נמצאים בתיק, שלא חסר שטר מטען, או מסמך כלשהו. לחתום על מסמכי היבוא, להיות זמין במיילים ובטלפון לכל פנייה של הפקיד, ולא להשתהות בהעברת התשלום לפי הזמנה הכספית, שאותה יש לבדוק ביסודיות מול הצעת המחיר.

מסמכי יבוא לא תקינים

• חשבון ספק לא קריא או שאינו כולל מספר חשבון, תאריך, תנאי מכר, סכום, מטבע, או שכולל סעיפים ללא תמורה הדורשים בירור, או הנחות לא קבילות, או כולל פריטים לא מזוהים ולא ברורים.
• משלוח מגיע ללא מפרט אריזה כאשר זה נדרש על ידי המערכת, או גרוע מכך על ידי מעריך מכס בבקרת מסמכים. יש להקפיד לבקש מהספק מפרט אריזה, גם אם נראה לכם מיותר.
• תעודת המקור חסרה, או פגומה – במשלוחים בהם זה נדרש. המתנה לתיקון או תשלום מכס.
• אין קטלוג /מפרט טכני זמין . גם אם הפריט אינו חייב באישור תקן. לצורך סיווגו ועל מנת להבין כיצד הוא פועל וממה מורכב נדרש, לעיתים נדרש עיון במפרט טכני. גם אם המסווג מוותר על המפרט ומסווג את החשבון ללא עיון במפרט, ייתכן שבתהליך בקרת מסמכים של המכס המסמך יידרש.

נדרש שטר מטען מקורי שטרם הגיע לידי היבואן.   קבלת שטר מטען מקורי הינו באחריות היבואן, כאשר על פי רוב מעורבים ענייני כספים ותשלומים לספק, הגורמים לעיכוב בקבלת שטר המטען, או החלפתו במסמך הובלה בלתי סחיר, מסוג TELEX או אחר, המאפשר שחרור ללא שטר מטען מקורי