הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל לטורקיה
הסכם הסחר בין ישראל לטורקיה נחתם ב196 בירושלים.
בין מטרותיו העיקריות של הסכם:
- מתן גישה מועדפת לכל צד ביצוא מוצרים לשוק הצד השני,
- ביטול חסמי סחר הדדיים,
- כינון סביבה נוחה לסחר בין שני הצדדים,
- קידום פיתוח והגברת שיתוף הפעולה הכלכלי
הסכם זה מונה מוצרים וסחורות המחולקים לפי אופים ומהותם לפרקים, אשר יזכו את הצדדים במפטור מלא או חלקי בכפוף לקיום כלליהמקור.
תנאי מקור
כללי מקור כללי המקור בהסכם הסחר ישראל-טורקיה יהיו יהיו זהים לכללים שנקבעו בהסכם של ישראל עם האיחוד האירופי.
מערך צבירה עם האיחוד האירופי
הסכם הסחר החופשי בין ישראל וטורקיה הוא הסכם בילטרלי אשר נחתם בין שני הצדדים ישראל מצד אחד וטורקיה מן הצד שני אך נוסף על כן, הסכם זה מהווה כמעין נספח להסכם בין ישראל לאיחוד האירופי כך שכללי המקור אשר מעניקים פטור מלא או חלקי ממכס בהסכם זה הינם תקפים גם מול ההסכם בין ישראל והאיחוד האירופי. נוצר לנו מערך כללי צבירה משולש ישראל טורקיה ואירופה שבו סחורה אשר מיוצרת במדינת המקור אך עוברת עיבוד נוסף במדינה שנייה עדין תיחשב כמקורית לצורך העדפת המכס. זהו מערך צבירה בין ישראל-טורקיה-איחוד אירופי באופן המאפשר שמוצר ישראלי המכיל חומרים או רכיבים תורכיים, יחשב כמוצר מקורי הזכאי לפטור ביצוא למדינות האיחוד האירופי גם כאשר לא עבר בארץ כל שלבי העיבוד הנדרשים.
כך למשל: בגד שתהליך הייצור שלו מתחיל בישראל ואשר נעשה לו עיבוד נוסף בטורקיה (לשתי המדינות הסכם סחר חופשי ביניהן והסכמי סחר חופשי עם האיחוד האירופי) ניתן לייצא לאיחוד האירופי כאילו יוצר הבגד כולו בישראל, על כל ההטבות המכסיות המשתמעות מכך.